פסק-דין בתיק ת"צ 21511-09-12

א.         בפניי בקשה מוסכמת לאישור הסתלקות מן התובענה ומן הבקשה לאישורה כייצוגית, וזאת לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006.

ב.         הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

ביום 9.9.12 הגיש המבקש תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית, וזאת בגין ניכוי שמבצעת המשיבה מתגמולי ביטוח המשולמים לצד ג' עקב "ירידת ערך לשעבר" ו/או "אובדן להלכה לשעבר".

ג.          טענת המבקש היא, שהמשיבה מבצעת ניכוי בגין "ירידת ערך לשעבר" ו/או "אובדן להלכה לשעבר" מבלי שהציגה חוות דעת שמאי מוסמך, לפיה ככל שהרכב היה מעורב בעבר בתאונה ו/או הוכרז בעבר כ"אובדן להלכה", אותו שמאי שבדק את הרכב אז, אכן קבע ירידת ערך לרכב, ומהו גובהה של אותה ירידת ערך שנקבעה.

ד.         בשיחות שהתקיימו בין ב"כ הצדדים, בטרם הגישה המשיבה את תגובתה לבית המשפט, הכחישה המשיבה את כל טענותיו של המבקש.

בהתייחס לרכבו של המבקש, העביר ב"כ המשיבה לב"כ המבקש עותק משאילתה של נתוני משרד הרישוי, מהם עולה כי רכבו של המבקש נרשם, בעבר, לפרק זמן של  מספר חודשים, על שם "איילון" חברה לביטוח בע"מ, ולאחר מכן הועברה הבעלות על שם אלרון קאר ח.ר. בע"מ - חברה המתמחה בממכר רכבים לאחר תאונה. מנתונים אלה ניתן ללמוד, לדעת המשיבה, ברמת הסתברות גבוהה, כי הרכב היה ב"אובדן להלכה".

ה.         ב"כ שני הצדדים פנו במשותף לחברת הביטוח "איילון" לשם קבלת המסמכים הקשורים בתאונה הקודמת בה הוכרז הרכב, ככל הנראה, כ"אובדן להלכה", לרבות קבלת חוות דעת השמאי בעניין זה.

מן המסמכים שהתקבלו התברר, שביום 31.12.03 נגנב הרכב, ומשלא אותר במועד הקבוע בדין (מצב המהווה לפי הפוליסה "רכב באובדן גמור"), שילמה חברת הביטוח "איילון" את מלוא שווי הרכב לבעלים דאז של הרכב (כ-77,000 ש"ח) והבעלות ברכב הוקנתה לחברת הביטוח "איילון".

בסביבות ינואר 2005 אותר הרכב כשהוא במצב שלאחר תאונה, ולפי חוות דעת השמאי מטעם חברת "איילון", עלות תיקון הרכב עקב התאונה עמדה על: 21,718 ש"ח, משמע, 31.48% משווי הרכב דאז (כ-69,000 ש"ח).

הבעלות ברכב היתה אותה עת בידי חברת הביטוח "איילון", וזו העבירה את הבעלות ברכב למוסך אלרון קאר ח.ר. בע"מ המתמחה בממכר רכבים לאחר תאונה.

ו.          לטענת המשיבה, עניינו של המבקש ממחיש, כי הסוגיה אינה מתאימה לדיון על דרך של תובענה ייצוגית, שכן נדרשת בחינה עובדתית, פרטנית, ונפרדת של כל מקרה ומקרה לגופו, דהיינו, בחינה פרטנית של נסיבות המקרה לגבי כל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת.

ז.          לטענת המשיבה' גם אין למבקש עילת תביעה אישית, משום שבגין האירועים נשוא תקופת ביטוחו בחברת הביטוח "איילון", הפחיתה המשיבה למבקש 15% בלבד מערך הרכב בשל עברו.

שמאי מטעם המשיבה, שבדק את המסמכים שנתקבלו מ"איילון" (כולל חוות דעתו של השמאי מטעם "איילון" שבדק בזמנו את הרכב), הגיע למסקנה שירידת הערך של רכב המבקש בגין התאונה הקודמת עמדה על 20% משווי הרכב דאז.

מכאן, שגם בדיעבד רשאית היתה המשיבה, ועודנה רשאית, להפחית משווי ערך הרכב, לצורך פיצוי המבקש, בגין ירידת הערך שנגרמה לו, 20% בגין ירידת ערך קודמת עקב התאונה שעבר הרכב בעת שהיה מבוטח ב"איילון", וזאת לפי עיקרון השבת המצב לקדמותו.

ח.         הואיל והמסמכים שהיו נחוצים לצורך קביעת ההפחתה בגין התאונה הקודמת לא היו ברשות המשיבה, שעה שחישבה את הפיצוי המגיע למבקש, ביצעה המשיבה בזמנו הפחתה בשיעור של 15% בלבד.

המשיבה מוסיפה, כי המקרה שבפנינו הוא מקרה פרטני, וייחודי מבחינה עובדתית, הואיל ובמקרים רבים ניתן להשיג את המסמכים הדרושים, ואם מתברר שהרכב הוכרז בעבר כ"אובדן להלכה", תהא ירידת הערך הקודמת גדולה משמעותית מ - 15%.

ט.         לטענת המשיבה, במקרים רבים נמנעים צדדים שלישיים שרכשו רכב לאחר "אובדן להלכה", ויודעים כמה פחות היה ערכו של הרכב שעה שרכשו אותו, מלהמציא את המסמכים הנחוצים, ומקבלים בהשלמה (ובשמחה) הפחתה של 15% בלבד, ביודעם שבפועל ערכו של הרכב (לאחר אובדן) נמוך הרבה יותר.

י.          בענייננו, כך מסכמת המשיבה, רשאית היתה המשיבה להפחית את ירידת הערך כפי שהופחתה למבקש, ואף בשיעור גבוה מזה שהופחת בפועל, ולכן, לטעמה של המשיבה, אין למבקש עילת תביעה אישית ואין בסיס להליך של תובענה ייצוגית.

יא.        המבקש מצידו אינו מסכים לכל טענותיה של המשיבה, וסבור שיש פנים לכאן ולכאן.